הקשבה

כל יום מחדש אני מתרגל הקשבה, בישיבה שקטה, 20 דקות בבוקר, שם לב לנשימה.

הקשבה כנה, אמיתית ועמוקה מתחילה בגוף, נתמכת בשאיפה ונשיפה.

אם לא ניסיתם זאת בעבר אני כבר עכשיו ממליץ לכם לנסות לתרגל זאת מול הבנאדם הבא שתפגשו.

סתכלו לו או לה בעיניים, שימו לב לאוויר שממלא את החזה, ההקשבה מעצמה פשוט תהיה.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו מקשיבים,

אבל מספיקה מילה אחת שתיאמר, שתפגוש אותנו בגוף ואז..ניעצר.

באותו הרגע משהו יקרה לנשימה, היא לא תהיה סדירה, הגוף יכנס למצב תגובה.

נכון, אני מסכים, בשיחה יש שני צדדים שמדברים,

אבל יש פעמים בהם אם אקשיב בצורה עמוקה, אתן לצד השני להשלים שורה, אני אצליח להבין את הדברים בצורה שונה -

כלומר כפי שהם באמת ולא כמו שאני תופס אותם כרגע באותה העת.

דרך האוזניים נכנסים צלילים ואותיות, המוח מעבד ובונה תגובות.

משהו נוסף קורה באותו הזמן, זה כל מה שאני אומר.

שמשהו לדוגמא מבהיל אותי - הגוף מדבר.

מכירים את זה שמישהו אמר משהו ואתם במקום קופאים ולא מגיבים?

נעתקה הנשימה או אין מילים?

המילה, המשפט, שפת הגוף - כל זה של הבנאדם בצד השני, ואם אקשיב בעזרת ליווי הנשימה, במודעות ערה,

כנראה שאפתיע את עצמי. איך? יהיה לי מרחב, מרווח, מקום נעים עבורי.

כולנו צריכים ספייס, וכשאנחנו מאפשרים אותו, יוצרים אותו, המילים נכנסות בעדינות אל תוך הגוף -

יש הקשבה, פתאום יש מקום לשיחה בטוחה, פחות מתוחה.

ללמוד להקשיב דורש תרגול, קחו לכם כמה דקות בבוקר,

שימו לב למה שמתרחש בכם ובמה שסביבכם.

תנו לכל מה שקורה להיות. תקשיבו, תנשמו, תפתחו מרווח בין הריאות.

הקשבה היא ריפויי, מתנה, היא אקט של אהבה ונתינה.